בנם של יעל ויונתן. נולד ביום כ״ג בסיוון תשס"ו (19.6.2006) בירושלים. אח תאום לעידו ואח גדול לרוני.

עמית גדל והתחנך בעיר מודיעין במשפחה אוהבת, חמה ומגובשת. ילד שקט וביישן עם עיניים טובות, מבט חודר וחיוך שובה לב. למד בבית ספר יסודי ״רעים״ ובתיכון מו״ר. מכריו תיארו נער שקדן וברוך כישרונות שהצטיין בלימודים ואהב ספורט. עמית שיחק טניס מגיל צעיר, וניצל כל הזדמנות להיפגש עם חברים למשחק כדורסל או כדורגל.

היה אוהד מושבע של קבוצות הכדורסל והכדורגל של "מכבי תל אביב", ובמשך שנים החזיק במנוי עונתי לשתי הקבוצות ולא החמיץ משחק. עמית צפה בכל ענפי הספורט, בכל שעה ביממה, והכיר כל תוצאה, כל שחקן וכל סטטיסטיקה.

המשפחה הייתה כל עולמו. עמית היה בן מסור והסב להוריו גאוה ונחת. הוא היה קשור מאוד לאחיו התאום עידו, ועד הגיוס לצבא כמעט שלא נפרדו. עמית ידע להגן, להקשיב ולהכיל. גם עם אחותו רוני טיפח קשר קרוב והיה גאה להיות אח גדול. הוא שמר עליה מכל משמר והיה עבורה מודל לחיקוי. עמית אהב במיוחד את המפגשים עם המשפחה המורחבת, את הארוחות אצל הסבים והסבתות וחיכה בקוצר רוח לבילויים עם בני ובנות הדודים.

לאחר פרידת הוריו, היה בקשר קרוב ואוהב עם לירון, בת זוגו של אביו, ושימש אח בוגר לאליענה בתה שאיתה היה לו קשר עמוק ומלא אהבה. כך גם עם תומר, בן זוגה של אימו, ועם בנותיו זיו ומאור, אליהן היה קשור מאוד ואהב כל כך להיות, לבלות ולשחק עימן.

עמית אהב את החיים, את הדברים הקטנים והפשוטים, את כל מה שסימל עבורו בית. הוא היה דמות משמעותית במשפחה וידע בדרכו לחבר בין החלקים השונים.

מוזיקה הייתה חלק גדול מחייו ותמיד ליוותה אותו. עמית אהב לשמוח ולבלות עם חברים עם בירה ביד וחיוך ביישן על הפנים. במיוחד ידע ליהנות מאוכל טוב. הפינוק המושלם היה עבורו מסעדה טובה, או סטייקים על המנגל.

עמית היה חבר אמת, קשוב ונכון תמיד לעזור. הוא היה נבוך מתשומת לב ולא אהב לעמוד במרכז, אך הייתה בו נוכחות כובשת. במבט העמוק שניבט מעיניו, בשקט וברגישות שאפיינו אותו, נכנס לליבו של כל אדם שפגש והותיר בו חותם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר אירועי שבעה באוקטובר 2023 ותחילת המלחמה התחדד בעמית הרצון לשרת שירות קרבי משמעותי. הוא הצטרף לקורס "קל בקרב" בעיר מגוריו והתכונן פיזית ונפשית לשירות הצבאי.

לפני הגיוס יצא לטיול בחו"ל עם אחיו עידו וחברים משותפים, ויחד צפו במשחקי כדורגל ברחבי אירופה.

ביום 1.12.2024 התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בחיל השריון. עמית השתלב בתוך זמן קצר ורכש חברים. לאחר סיום הטירונות והכשרתו כנהג טנק, אותר כמועמד ליחידה בחיל. לאחר גיבוש מפרך התקבל ליחידה והיה גאה מאוד בשירותו. הוא זכה להערכת מפקדיו ושאף להמשיך לפיקוד. לבני משפחתו ולחבריו סיפר שכדי להיות מפקד טוב בעתיד, עליו להיות הנהג הטוב ביותר שאפשר.

בסיום ההכשרה שובץ כלוחם בגדוד 52 בחטיבה 401 ויצא לפעילות מבצעית ברצועת עזה. עם כניסתו ללחימה, החל לכתוב יומן ובו תיעד את מחשבותיו וחוויותיו. ביומנו כתב: ״אנחנו לקראת הסוף, אבל צריך להישאר מפוקס״.

ביום שני, 8 בספטמבר 2025, יצא עמית עם צוות הטנק שלו לעמדה קדמית כחלק מכוננות במיגנן במחנה הפליטים ג׳בליה שבצפון רצועת עזה. הטנק נפגע ממטען, כל אנשי הצוות ובהם עמית נהרגו במקום.

רב-טוראי עמית רגב נפל בקרב ביום ט"ו באלול תשפ״ה (8.9.2025). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

כתב אחיו עידו במלאת שלושים לנפילתו: "לא להאמין שעבר חודש. החודש הכי ארוך בחיים שלי. חודש שאני כבר לא שומע 'עמית ועידו' או 'עידו ועמית'. חודש שכל מה שאני שומע הוא עמית. כמה עמית הוא גיבור, שאם למות אז למות ככה - אבל זה לא נכון. כי אני מכיר אותך הכי טוב בעולם ואתה לא רצית שיסתכלו עליך כגיבור... אני יודע דבר אחד - שאתה רוצה שנמשיך לחיות ושנמשיך ללכת למשחקים של 'מכבי' גם בכדורגל וגם בכדורסל, ושנמשיך לשמוח וליהנות מהאירועים גם ולמרות שאתה לא שם. אבא אומר שיגיע זמן שבכל פעם שניזכר במשהו שלך או משהו שאהבת אז נחייך, ואתה לא מבין כמה אני מחכה לרגע הזה. כי כרגע בכל פעם שאני חושב עליך הדבר היחידי שעולה זה דמעות... עמית, אני אשמור על אימא ואבא, אני מבטיח. ובשביל רוני אני אתחיל להיות אח גדול, כמו שאתה היית בשבילה ואשמור עליה תמיד מכל משמר, כי אני יודע שזה מה שאתה היית עושה".

כתבה אחותו רוני: "עמיתי, היום זה שלושה חודשים בלעדיך. שלושה חודשים של כאב וגעגוע. שלושה חודשים שמרגישים כמו נצח. שלושה חודשים שאני רק מחכה שתיכנס בדלת ותגיד שזה לא באמת, ותחבק אותי. אני גאה כל כך להיות אחות שלך. היית האח הכי טוב בעולם. עמית, אני עדיין לא מוצאת את המילים. אני אוהבת אותך כל כך. אני עדיין מנסה להבין איך לחיות בלעדיך, אבל אני מבטיחה לך שנהיה בסדר. אוהבת ומתגעגעת כל כך, רוני אחותך הקטנה".

בני משפחתו של עמית פתחו עמוד אינסטגרם remember.amitregev, ובו הם מעלים תמונות, זיכרונות ופעולות להנצחתו.

הופקו מדבקות לזכרו עם משפטים שאפיינו את דמותו: "העוצמה שבשקט", "בכל מקום שאני אהיה, אני אעשה הכי טוב שאני יכול" ו"לא לנסות סתם להסתיר געגוע".

במשחק כדורסל של ליגת העל בין "הפועל ירושלים" לבין "מכבי תל אביב", הקבוצה שעמית אהד, נערך טקס לזכרו.

בתיכון מו"ר שבו למד עמית ניטע עץ לזכרו.

בני משפחתו שיתפו את הפלייליסט שעמית יצר עם השירים שאהב ובחר שילוו אותו ברגעים קטנים של שקט במהלך הלחימה. הפלייליסט זמין להאזנה בספוטיפיי.